הסתלקות מבקשת אישור תביעה ייצוגית

חוק תובענות ייצוגיות מאפשר לתובע הייצוגי לבקש להסתלק מהתביעה. היות שתובענה ייצוגית איננה רק עניין שבין התובע/המבקש לנתבעים אלא נוגע, לכאורה, לציבור שלם (הקבוצה), נקבע מנגנון המאפשר לבית המשפט לבקר את ההסתלקות ולוודא כי הקבוצה שבשמה הוגשה התביעה לא נפגעת מהמהלך.

בניגוד להסדר פשרה, אישור הסתלקות של מבקש מבקשה לאישור תביעה ייצוגית אינו יוצר מעשה בית דין כלפי כל הקבוצה ולא חוסם הגשה של אותה בקשה פעם נוספת על ידי מבקש אחר, אך יחד עם זאת נקבע כי על המבקש להסתלק מהתביעה הייצוגית לגלות בבקשה ובתצהיר גילוי נאות של כל הפרטים המהותיים להסתלקות.

ישנן מספר סיבות אפשריות להסתלקות של תובע מבקשה לאישור תביעה ייצוגית:

הסתלקות הנובעת מעניין הנוגע למבקש עצמו (למשל – אם אין לו אין עילת תביעה  אישית).

הסתלקות הנובעת ממסקנת המבקש כי להליך עצמו אין סיכוי ולמעשה הוא חשוף לסיכון של פסיקת הוצאות נגדו.

הסתלקות הנובעת ממיצוי התביעה או מהיעדר היגיון כלכלי בניהולה. כך למשל, לאחר שהוגשה הבקשה לאישור התביעה הייצוגית - בא המשיב בבקשה ומשלם. אין עוד צורך בהליך התביעה הייצוגית משום שהעניין מוצה. או כשברור שלא שווה לנהל את ההליך כי הסכום הכולל שיתקבל יהיה נמוך מאוד.

כאמור, גם הסתלקות נבדקת על ידי בית המשפט ועוברת ביקורת שיפוטית בשאלת הכדאיות והאינטרס של הקבוצה הנטענת.

מטבע הדברים, הסיבה להסתלקות תשפיע על החלטת בית המשפט לאישור ההסתלקות.

כך – במקרה של הסתלקות הנובעת מבעיה הנוגעת במבקש עצמו (היעדרה של עילת תביעה אישית, למשל), עשוי בית המשפט לדרוש פרסום של ההסתלקות באופן שיבחן קיומו של מבקש / תובע ייצוגי אחר בעל עילת תביעה אישית.

גם כאשר פונים הצדדים ומבקשים את אישור בית המשפט להודעת ההסתלקות, בית המשפט יבחן את ההסתלקות ויבדוק אם נגרם עוול לקבוצה. יחד עם זאת, בית המשפט יטה לאשר את ההסתלקות, גם אם במסגרתה נקבע גמול מסויים למבקש, למרות שהוא הסתלק מהבקשה ולמעשה הודה שאין לו עילת תביעה ייצוגית.

בית המשפט עשוי שלא לאשר הסתלקות מתביעה ייצוגית אם יעלה בפניו החשש שלמעשה מדובר בסוג של הסדר בין התובע הייצוגי לבין הנתבעים, שלא הביא בחשבון את עניינה של הקבוצה. בית המשפט חושש שאם תאושר הסתלקות המעניקה גמול גבוה לתובע הייצוגי, יהיה בכך משום עידוד להגשת תביעות סרק ייצוגיות שנועדו לסחיטת נתבעים שלא יהססו לקנות את הסיכון העצום שמציבה בפניהם התביעה הייצוגית בערכי מטרד מבחינתם ובהון לא קטן מבחינת התובע.

בפסק הדין בעניין רז לביא נ' דלקול - הביעה השופטת את דעתה על כך וקבעה:

"אם התביעה אינה מבוססת, שאלה היא מדוע מוכנים הנתבעים לשלם סכומים שאינם שוליים. עם זאת, נראה לנו שאם התביעה אכן אינה מבוססת, הסתלקות התובע ממנה אינה מצדיקה שכר משמעותי של 141,000 ₪. שכר כזה עלול לעודד עיסוק בתובענות ייצוגיות בדרך של הגשת תביעות לא מבוססות וקבלת תשלום כערך מטרד"

סיכום:

הגם שבדרך כלל (בתביעות רגילות) יכול התובע להודיע לבית המשפט כי הוא מוותר על תביעתו ולבקש למחקה או לדחותה, בתביעות ייצוגיות יבדוק בית המשפט האם לא נגרמת פגיעה באינטרס של הקבוצה והאם מדובר בעצם בקניית שתיקתו של התובע הייצוגי על ידי נתבעים עתירי ממון.