contactUs Waze

דחיית כיסוי ביטוחי בשל אי שיתוף פעולה עם חברת הביטוח

 על חובת שיתוף הפעולה עם חברת הביטוח
בביטוח אחריות - בתי המשפט לא ימהרו לדחות כיסוי ביטוחי בשל טענות חברת הביטוח לפיהן המבוטח לא שיתף פעולה ובמעשיו הכשיל את בירור חבותה. ברוב המקרים בתי המשפט יעדיפו את האינטרס של הצד השלישי, הניזוק, ויחייבו את חברת הביטוח. 
יחד עם זאת, במקרה בו ברור כי בהתנהלות המבוטח נפגעה הגנתה של חברת הביטוח ומאידך, כאשר הניזוק (צ"ג) אינו עומד בפני שוקת שבורה ויכול להפרע מהמבוטח עצמו, עשוי בית המשפט לדחות תביעה נגד חברת הביטוח ולאמץ את טענתה להיעדר כיסוי ביטוחי בגין הכשלת בירור חבותה.  
בסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח יוצר החוק יריבות ישירה בין הניזוק (הצד השלישי) לבין מבטחת המזיק וקובע כי הצד השלישי זכאי לפיצוי ישירות מאת מבטחת המזיק. יחד עם זאת, הסעיף קובע כי טענות שעומדות לחברת הביטוח כנגד מבוטחה יעמדו לה גם כנגד הצד השלישי. 
במקרה שהובא בפני בית המשפט בת.א. 19554/06 מאיר ביטון נ' תמר פלד ואח' קבע בית המשפט כי מקום בו המבוטח (במקרה זה עורך דין שהתרשל כלפי לקוחו – התובע) לא שיתף פעולה עם חברת הביטוח, לא מסר הודעה לחברת הביטוח מיד עם היוודע לו על מקרה הביטוח, הכשיל את בירור חבותה ומנע ממנה, הלכה למעשה, את האפשרות לצמצם את הנזק שנגרם לצד השלישי, לא יינתן כיסוי ביטוחי בהתאם לקבוע בסעיף 24 לחוק חוזה הביטוח. 
הבסיס לקביעת בית המשפט בפסק הדין האמור נעוץ בשילוב של הוראות סעיף 22 ו-24 לחוק. בסעיף 22 לחוק חוזה הביטוח נקבע כי בקרות מקרה ביטוח – על המבוטח (במקרה זה – עורך הדין) להודיע לחברת הביטוח מיד לאחר שנודע לו על קרות המקרה. 
סעיף 24 לחוק קובע כי במקרה בו מעשיו או מחדליו של המבוטח הכשילו את בירור חבותה של חברת הביטוח באופן שמנע ממנה להקטין את חבותה, לא תהיה חברת הביטוח חייבת בתגמולי ביטוח – אלא במידה שהייתה מחוייבת בהם אילולי הכשיל המבוטח את בירור החבות. 
בדרך כלל, הקושי העומד בפני חברות הביטוח הוא להוכיח כי אי מסירת ההודעה על קרות המקרה במועד מאת המבוטח אכן מנעה ממנה אפשרות להקטין את חבותה ובאיזה היקף. 
במקרה האמור קיבל בית המשפט את טענות "איילון" שביטחה את אחריות עורך הדין הנתבע, וקבע כי במידה והמבוטח היה מוסר את ההודעה על קרות מקרה הביטוח במועד והיה משתף פעולה עם מבטחתו לאורך הדרך אזי יכולה הייתה חברת הביטוח להקטין את חבותה עד כדי אפס ולמנוע את מלוא נזקי התובע. 
בית המשפט הביא בחשבון, במסגרת שיקוליו, גם את העובדה כי הניזוק (התובע) לא נותר בפני שוקת שבורה וכי הוא יוכל להפרע מהמבוטח (עורך הדין) ישירות. 
מכלל זה ניתן להניח כי במקום בו מבוטח לא ישתף פעולה עם חברת הביטוח, לא ימסור הודעה במועד ויכשיל את בירור חבותה של חברת הביטוח – עדיין תצטרך חברת הביטוח להוכיח עד כמה מעשיו ומחדליו של המבוטח מנעו ממנה את האפשרות להקטין את חבותה, אם בכלל, וגם אז, בית המשפט עשוי לחייבה במקום בו לא ניתן יהיה להיפרע מהמבוטח ולו על מנת שלא להותיר את הצד השלישי בפני שוקת שבורה. 
אין ספק כי מדובר בפסק דין נדיר מבחינת התוצאה שכן כאמור, לרוב בתי המשפט נוטים לחייב את חברות הביטוח על מנת שלא לקפח את הצד השלישי.