contactUs Waze

מכתב דחייה

 

אדם המגיש תביעה לתגמולי ביטוח מחברת ביטוח זכאי לקבל, בהזדמנות הראשונה, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח ביחס לדחיית תביעתו ועל חברת ביטוח הדוחה תביעה לפרט את כל נימוקי הדחייה שאם לא כן, לא תוכל חברת הביטוח להעלות, במועד מאוחר יותר, נימוק נוסף לדחיית התביעה.

 

הנחיות המפקח על עסקי הביטוח מיום 09.12.98 קובעות:

 

"מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: "תובע") זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו...

 

כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר, נימוק נוסף לדחייה אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה"

 

הנחיה זו הושלמה, במסגרת הנחייה, מאוחרת יותר, מיום 29.5.2002, שם נאמר, כי חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לאלו שהובאו לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה רק במקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או באם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם במועד בו נדחתה התביעה.

 

כב' השופטת בלהה טולקובסקי בבש"א 163633/08 בת.א. (שלום – ת"א) 17381/08 אלברט אלבז נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן:"פרשת אלבז") דנה בשאלת מסגרת הזמן בה על המבטחת לשלוח מכתב דחייה בו יפורטו הנימוקים לדחיית התובענה והשלכות במקרה בו לא נשלח מכתב דחייה כדין כדלקמן:

 

" ... מהי מסגרת הזמן בה על המבטחת לשלוח מכתב דחייה בו יפורטו הנימוקים לדחיית התביעה?

סעיף 23 (א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: 'החוק'), קובע כי: 'משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו'. החוק אינו קובע מהו אותו פרק זמן בו על המבטחת, להשלים ברור התביעה אך מלשון הוראת סעיף 23 (א) לחוק, הנוקטת בדיבור "מיד", ניתן להסיק כי מדובר במסגרת זמן, קצרה יחסית....

על המבטחת, לפעול לברור התביעה ולפרט את הנימוקים לדחייתה, תוך זמן סביר.... "

 

כפועל יוצא מהנחיות המפקח על הביטוח, החלה להתפתח פרקטיקה של הגשת בקשות למחיקת סעיפי הגנה כנגד חברות ביטוח שהעלו, במסגרת כתבי הגנה מפני תביעות שהוגשו לתגמולי ביטוח, נימוקים שלא הועלו במסגרת מכתבי הדחייה ששוגרו למבוטחים שתביעותיהם נדחו.

 

בת.א. 3090/04 חביב אסולין נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, הורה בית המשפט על מחיקת חלק מן הסעיפים בכתב ההגנה של הנתבעת (חברת הפניקס), היות ולא הועלו במכתב הדחייה:

 

"הנחיות המפקחת על הביטוח נובעות מתוך המגמה לאפשר למבוטח 'להתייעץ עם גורמים מקצועיים' ו'לכלכל צעדיו', כפי שההנחיה מעידה על עצמה. דומה כי לא רק האינטרס הפרטי של המבוטח מוגן באמצעות הנחיה זו, כי אם גם האינטרס הציבורי שבחסכון הוצאות ומניעת התדיינות שיפוטית מיותרת. מקום בו נימוקי הדחיה שקופים וגלויים מראש, יכול המבוטח להעריך את מידת עמידתם הצפויה בביקורת שיפוטית ולגבש החלטה מושכלת בדבר הגשת התביעה. כך יש לצפות כי יימנע מתביעה, אם חברת הביטוח שטחה בפניו נימוקים מבוססים. הגילוי המוקדם של מלוא נימוקי הדחיה נועד לאפשר דו-שיח עניני ופורה בין המבוטח לחברת הביטוח, באופן שעשוי לחסוך התדיינות שיפוטית. חובת הבירור המלא אמנם מטיל על חברת הביטוח נטל מוגבר, אך יש בה כדי ליצור 'משחק בקלפים פתוחים' כבר בראשית הדרך, ולחסוך הוצאות התדיינות בעתיד".

 

בביהמ"ש המחוזי בתל אביב בבר"ע 2994/04 צירלין נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, הסביר בית המשפט את הרציונל שבבסיס הנחיית המפקח:

 

"הנחיות המפקחת נועדו למנוע התנהלות שלא בתום לב מצד מבטחת אשר נמנעת מלגלות למבוטח (התובע) את מלוא נימוקיה לדחייה ובהליכי המשפט היא מתגוננת בכל טענת הגנה אפשרית, בין כדי להקשות על התובע להוכיח את תביעתו, על ידי חיובו להוכיח עובדות שנויות במחלוקות ובין בשל העובדה שרק לאחר הגשת התביעה החלה המבטחת לבחון לעומקן את טענותיו.

 

מצב דברים זה ביקשה המפקחת למנוע ומשהוצאו על ידה הנחיות, על פי הסמכות הנתונה לה, שמטרתן לאזן את יחסי הכוחות בין המבוטח הבודד למבטחת, אין כל הצדקה שבית המשפט יתעלם מהנחיות אלה.

 

סבורה אני כי חובת תום הלב בביצוע החוזה על פי הוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 היא העומדת ביסוד ההנחיה ומטרתה לשים קץ לתופעה של מניעת מידע מן המבוטח ביחס לנימוקים לדחיית תביעתו או דחיית תביעות ללא הנמקה סבירה ו"שליפתן" של טענות מפתיעות בכתב ההגנה".

 

הפניקס ערערה על פסק הדין שניתן בעניין חביב אסולין וברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין חזר בית המשפט וקבע:

 

"הנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השוויון בינם לבין המבטחות; הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט."

 

במסגרת אותה החלטה בעניין חביב אסולין נקבע גם החריג הקלאסי לפיו בנסיבות חריגות לא ימנע בית המשפט מחברת ביטוח להעלות טענות שלא נטענו במכתב דחייה ותינתן למבטחת אפשרות להעלותן בבית המשפט:

 

"... ייתכנו נסיבות  - אם גם חריגות - שיצדיקו  העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זעק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח - התובע, כבפרשת מנורה הנזכרת, ואין מקום לקבוע רשימה סגורה. זאת בנוסף לסייגים שבהנחיית המפקח מיום 23.5.02, כאמור. מכל מקום, ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח"

 

לאור הנחיית בית המשפט לפיה יהיו מקרים בהם חברת הביטוח תוכל להעלות טענות נוספות לנטען במכתב הדחייה, החלו להתפתח חריגים לכלל, היינו מקרים בהם, חרף העובדה שטענות מסויימות לא הועלו במכתב הדחייה, לא ימחק אותן בית המשפט מכתב ההגנה ולחברת הביטוח תינתן הזדמנות להעלותן, לראשונה, במסגרת ההליך המשפטי, זאת בנוסף לטענות מרמה – לגביהן אין חולק כי ניתן להעלותן גם אם לא נטענו במכתב הדחייה.  

 

בפרשת אלבז המובאת לעיל נקבע כי מקום בו חברת הביטוח לא שלחה כלל מכתב דחייה, תוכל חברת הביטוח, חרף העובדה שלא שיגרה מכתב דרישה, להתגונן בעניין היקף הנזק.

 

כך למשל: טענת התיישנות שהתגבשה לאחר משלוח מכתב הדחייה ומטבע הדברים לא יכולה הייתה להטען במכתב הדחיה (ת.א. 14856/05 וינר נ' ישיר) ;

 

כך גם לגבי סעיפי הכחשה כלליים של הקשר הסיבתי בין מקרה הביטוח להיקף הנזק נקבע כי אינם מהווים נימוקים שיש להעלותם במכתב הדחייה (ת.א. 14856/06 הנ"ל) ;

 

כמו כן נקבע בת.א. 182354/08 גרינברג נ' מגדל, כי חברת הביטוח לא תהיה בהכרח כבולה לנימוקי דחייה של מכתב אחד וככל שנשלח מכתב נוסף וחברת הביטוח ביצעה בדיקות נוספות בין מכתב הדחייה הראשון לשני, תוכל חברת הביטוח לטעון טענות דחייה גם על יסוד נימוק הדחייה שבמכתב הנוסף ;

בפסק דין שניתן לאחרונה  בת"א 9250-11-12 אלייב נ' הגבעונים סוכנות לביטוח (2003) בע"מ ואח' נקבע כי למרות שלא שוגר למבוטח מכתב דחייה מפורש אלא נשלחו אליו מכתבים בהם התריעה חברת הביטוח כי מי מטעם המבוטח (במקרה זה נהג רכב) אינו משתף פעולה עם חוקר חברת הביטוח (חרף מסירת מפתחות הרכב והרישיונות לחוקר), תוכל חברת הביטוח להעלות בכתב ההגנה את טענת אי שיתוף הפעולה כטענת הגנה מטעמה, הגם שלא נשלח מכתב דחייה כלל והטענה לא הועלתה כנימוק דחייה מפורש.